סובלים מפציעת ACL בברך ?

מהי רקמת ACL?

הרצועה הצולבת הקדמית (באנגלית: Anterior Cruciate Ligament) היא אחת מארבע רצועות עיקריות במפרק הברך. ה-ACL ממלא תפקיד מכריע בשמירה על יציבות הברך, במיוחד במהלך תנועות הכוללות סיבוב, עצירות פתאומיות ושינויי כיוון. ה-ACL מחבר את עצם ה- femur (עצם הירך) לעצם ה- tibia  (עצם השוק) בתוך מפרק הברך.
ה-ACL היא  רצועה של רקמת חיבור צפופה וסיבית המשתרעת באלכסון על פני הברך. מקורה בחלק האחורי של עצם הירך ב- lateral femoral condyle (בליטה מעוגלת בקצה עצם הירך) ומתחבר לחלק הקדמי של עצם ה- tibia באזור tibial plateau . תפקידו העיקרי של ה-ACL הוא למנוע מהטיביה להחליק קדימה ביחס לעצם הירך ולשלוט בתנועות הסיבוביות של הברך. בשל תפקידו החיוני ביציבות הברך, ה-ACL פגיע במיוחד לפציעות, במיוחד במהלך פעילויות המטילות עומס יתר על הברך.

כיצד ניתן לאבחן פגיעה ב-ACL?

פציעות ACL מתרחשות בדרך כלל כאשר יש שינוי פתאומי בכיוון, ציר חד, או פגיעה ישירה בברך. פציעות אלה נפוצות ביותר בענפי ספורט הדורשים תנועות מהירות, כגון כדורגל, כדורסל וסקי. עם זאת, הם יכולים להתרחש גם במהלך פעילויות יומיומיות אם הברך נתונה לכוחות חריגים.

אבחון של פציעת ACL מתחיל בבדיקה גופנית יסודית על ידי אורתופד , ולעתים קרובות מלווה במחקרי הדמיה. במהלך הבדיקה הגופנית, הרופא יבדוק סימנים של חוסר יציבות, נפיחות ורגישות סביב מפרק הברך. בדיקות ספציפיות, כגון מבחן לחמן או מבחן המגירה הקדמית  המשמשות בדרך כלל להערכת תקינות ה- ACL.

מחקרי הדמיה, כגון MRI, נדרשים לעתים קרובות כדי לאשר את האבחנה. MRI מספק תצוגה מפורטת של הרקמות הרכות בברך, ומאפשר לרופאים להעריך את היקף הפציעה ולקבוע אם ACL קרוע באופן חלקי או מלא. במקרים מסוימים, ניתן להשתמש בצילום רנטגן כדי לשלול שברים קשורים או פציעות גרמיות אחרות.

פציעות ACL שכיחות במיוחד בקרב ספורטאים צעירים, במיוחד נשים, בשל הבדלים בכוח השרירים, רפיון המפרקים והביומכניקה. עם זאת, הם יכולים להתרחש אצל אנשים בכל גיל העוסקים בפעילויות המפעילות לחץ משמעותי על מפרק הברך.

סוגי ניתוחים לפציעת ACL:

התערבות כירורגית נדרשת לעיתים קרובות עבור פציעות ACL, במיוחד במקרים בהם הרצועה קרועה לחלוטין או כאשר המטופל הוא ספורטאי המעוניין לחזור לרמה גבוהה של פעילות גופנית. קיימות מספר אפשרויות ניתוחיות, בהתאם לחומרת הפציעה ולצרכי המטופל.

• שחזור ACL: ההליך הכירורגי הנפוץ ביותר עבור פציעת ACL הוא שחזור. במהלך הליך זה, ACL פגום מוחלף עם שתל, בדרך כלל נלקח מן hamstring של המטופל עצמו או גיד patellar. השתל מאובטח לעצם הירך ולעצם השוקה באמצעות ברגים או מכשירי קיבוע אחרים. עם הזמן, רקמת השתל משתלבת עם הרקמות הסובבות, ויוצרת ביעילות רצועה חדשה.

• תיקון ACL: במקרים מסוימים, במיוחד כאשר ה-ACL אינו קרוע לחלוטין או שהקרע ממוקם באתר החיבור של הרצועה, תיקון ולא שחזור עשוי להיות אופציה. הליך זה כולל חיבור מחדש של הקצוות הקרועים של ACL באמצעות תפרים או התקני קיבוע אחרים. עם זאת, תיקון ACL הוא פחות נפוץ והוא נחשב בדרך כלל רק במקרים נבחרים.

• שחזור אלוגרפט: עבור מטופלים שאינם מועמדים מתאימים לשחזור השתלה עצמית (באמצעות הרקמה שלהם), ניתן להשתמש ב- allograft (רקמת תורם). אפשרות זו נשקלת לעתים קרובות עבור חולים מבוגרים או אלה עם שחזורי ACL כושלים קודמים.

שיקום פציעת  ACL באמצעות פילאטיס שיקומי:

שיקום הוא מרכיב קריטי בהחלמה מפציעת ACL, בין אם נדרש ניתוח ובין אם לא. פילאטיס שיקומי מציע גישה מקיפה לשיקום ACL, תוך התמקדות בשיקום יציבות הברך, כוחה ותפקודה. השיטות הבאות יעילות במיוחד:

1. חיזוק הליבה: פילאטיס שם דגש על יציבות הליבה, החיונית לשמירה על יישור נכון של הברך ולהפחתת הסיכון לפציעה חוזרת. תרגילים כגון Pilates plank  או  bridge  מסייעים  לחזק את שרירי הליבה-  מתן בסיס יציב לתנועות הברכיים.
2. שיווי משקל ופרופריוספציה: בנייה מחדש של פרופריוספציה (היכולת של הגוף לחוש את מיקומו במרחב) חיונית לאחר פציעה ב-ACL. תרגילי פילאטיס הכוללים אתגרי שיווי משקל, כגון מעגלי רגליים בעמידה או סקוואט על רגל אחת, יכולים לשפר את הפרופריוספציה ולשפר את יציבות הברך.
3. גמישות וטווח תנועה: שמירה על גמישות במפרק הברך ובשרירים הסובבים אותו חיונית למניעת נוקשות ולהבטחת טווח תנועה מלא. מתיחות פילאטיס, כגון מתיחת האמסטרינג או מתיחת הארבע ראשי, עוזרות לשמור על הברך גמישה וניידת.
4. חיזוק פרוגרסיבי: ככל שהברך מחלימה, חשוב להגביר בהדרגה את עצימות התרגילים כדי לבנות מחדש כוח בשרירי הארבע ראשי, שרירי האמסטרינג ושרירי השוק. פילאטיס מציע מגוון תרגילים הניתנים להתאמה לשלבי התאוששות שונים, ומאפשר חיזוק בטוח ויעיל.

מניעת ניתוח ACL באמצעות פילאטיס שיקומי

מניעת פציעה ACL – או הימנעות מניתוח אם מתרחשת פציעה – אפשרית עם הגישה הנכונה לאימונים. פילאטיס שיקומי יכול להיות משמעותי בהפחתת הסיכון לפציעות ACL על ידי שיפור יציבות הברך, כוח וקואורדינציה.

1. שיפור חוסר איזון בשרירים: פילאטיס עוזר לטפל בחוסר איזון שרירים שיכול להוביל ליישור ברך לא תקין וללחץ מוגבר על ACL. על ידי חיזוק אחיד הן של שריר הארבע ראשי והן של ה-Hamstring , פילאטיס מבטיח פיתוח שרירים מאוזן סביב הברך.
2. שיפור הגמישות: תרגול פילאטיס קבוע מקדם גמישות במפרקי הירך, הברך והקרסול, ומקטין את הסבירות לדפוסי תנועה שעלולים להעמיס על ה- ACL.
3. יציבות ויישור הליבה: ליבה חזקה תומכת ביישור נכון של כל פלג הגוף התחתון, וממזערת את הסיכון לנחיתות חדות  או תנועות פתאומיות שעלולות לגרום לפציעה ב-ACL.
4. תוכניות למניעת פציעות: שילוב פילאטיס בתוכנית רחבה יותר למניעת פציעות יכול להפחית את שכיחות פציעות ACL, במיוחד עבור ספורטאים הנמצאים בסיכון גבוה יותר.

פציעות ACL הן דאגה רצינית עבור ספורטאים ואנשים פעילים, אך עם אבחון, טיפול ושיקום נכונים, ההחלמה ניתנת להשגה. פילאטיס שיקומי מציע גישה יעילה הן להחלמה והן למניעה של פציעות ACL, ומספק מסלול לתפקוד ברך תקין  וסיכון מופחת לפציעה עתידית.